מפגש עומק חד‑פעמי

בטיפול באמנות מקשיבים דרך הציור לנפש. דרך מגע בחומרים ונוכחות המטפל נוצרת חוויה המאפשרת למטופל לבטא את עולמו הפנימי, דרך דימויים ספונטניים של המודע והלא מודע. מחשבות עמומות עשויות להתבהר. היצירה מעניקה צורה, צבע וטקסטורה מוחשיים לרגשות שעלו והתגלו.

ההקשבה לציור היא לא רק למה שמצויר, אלא גם לאיך. לעיתים המשמעות אינה נמצאת בתוכן הציור עצמו אלא באיכויותיו: האם הציור פתוח או מצומצם, זורם או מאופק, מלא או מרוקן. אני נותנת מקום של כבוד לחוויה האישית של המצייר ולמשמעות שהוא עצמו מעניק ליצירה.

בטיפול באמנות, היצירה מחברת אותנו עמוק לעצמנו ולרגש, ומאפשרת להתבונן ולגלות על עצמנו דברים שמילים לבדן לא תמיד מצליחות לבטא. הציור מאפשר לאדם לגלות את עצמו — ולהעלות תכנים מהלא מודע.

הפוקוסינג (גישת ההתמקדות) מוסיף שכבה של הקשבה לגוף — תשומת לב לתחושות, לדימויים ולחוויות חושיות שעולות מבפנים. בשיטה זו מקשיבים לתשובות שמגיעות עמוק מבפנים.

קלפי "פוקוס לנפש" מבוססים על שרבוטים וצורות ראשוניות, ומשמשים גשר בין החוויה הפנימית לביטוי. הם מאפשרים להעלות תכנים עמוקים ונסתרים בדרך יצירתית ומפתיעה — דרך התבוננות שמזמינה תנועה פנימית.

השילוב של שלושת הכלים יחד יוצר עומק ותנועה שגדולים מסך חלקיהם. כל כלי פותח ערוץ אחר, ויחד הם מאפשרים להגיע למקומות שכל אחד מהם בנפרד לא היה מגיע אליהם.

לדוגמה: גלית הגיעה לפגישה קצת מדוכדכת סביב נושא שמעסיק אותה. בתהליך של פוקוסינג היא ראתה בדמיונה עיגול גלי, עם קרניים בצבע אפור שיוצאים ממנו. היא הרגישה שהצורה נתנה ביטוי למה שחשה בפנים. לאחר מכן היא ציירה את העיגול והקרניים באפור, עם הרבה השקעה ותשומת לב. כשביקשתי ממנה להוציא קלף באופן אקראי — באורח פלא, הקלף שיצא היה עיגול וקרניים. כשהתבוננה בקלף, היא ראתה בו שמש. כבר לא ראתה רק את האפור הקודר, אלא גם את החום, החיות והאור שמקרינה — הענן שלה התגלה כשמש חבויה. לפעמים הקשבה לגוף, דימוי וקלף עוזרים לנו לראות את עצמנו קצת אחרת.